לוגיסטיקה בעידן האיקומרס – לאן הולכים מכאן?

כלכלת הביקוש החדשה משנה את כללי המשחק. שינויים אדירים ברמה הדמוגרפית והסוציואקונומית משנים מן היסוד את תחום הצרכנות בישראל ובעולם ומשפיעים, כ אחד בתורו, על ייצור וניוד של סחורות ומוצרים. בעלי עסקים המעוניינים להמשיך ולהוות גורם משפיע בתחומם חייבים להפנים את השינוי על מנת להמשיך ולהישאר רלוונטיים בתחומם.

את התמורות המתחוללות בשוק ניתן לייחס לארבע תופעות מרכזיות הקשורות האחת בשנייה בקשר אמיץ ומשפיעות על החלטות הנוגעות במישרין לסגנון החיים שלנו:

• צמיחה עקבית של המרכזים העירוניים הגדולים
• עידן של שפע המייצר יכולות קנייה משופרות מאי פעם
• ברובם המכריע של משקי הבית שני ההורים מכניסים משכורת
• רמת ההכלה נמצאת בסימן עלייה מתמיד

צרכנות במהירות האור

השינויים שציינו מעלה תורמות לעלייה מתמדת בציפיות הצרכנים ומציבה בפני בעלי עסקים שונים אתגרים איתם לא נאלצו להתמודד בעבר.  ציפיות לאלו באות לידי ביטוי בתחומים דוגמת התאמה אישית של מוצרים ושירותים וביניהם זמני משלוח שעד לא מזמן היו בגדר מדע בדיוני. בשורה התחתונה ניתן לומר בפשטות כי פיתחנו רצון לקנות כל דבר בכל עת ולקבל זאת תוך פרק זמן קצר במיוחד.

המסחר האלקטרוני של ימינו שובר שיאים מידי יום. ע"פ מחקרים הנערכים בתחום ניתן לומר בוודאות כי היקפי התעבורה של סחורות שונות ברשת עולות בממוצע בכ – 15% בשנה. ושאנחנו אומרים אונליין אנחנו מתכוונים להכל, לא רק למוצרי צריכה דוגמת ביגוד, מוצרי חשמל ואלקטרוניקה או מזון. בנקאות ורפואה הן דוגמאות מצוינות לשירותים בעלי אופן פרסונלי המוצאים עצמם עוברים בבטחה לעבר טרנספורמציה דיגיטלית מושלמת. אפשר לקבוע בוודאות כי בעתיד הלא רחוק לא תהיה לה זכות קיום לעסקים שלא ימצאו דרך לספק את הדרישה האבסולוטית למסחר יעיל באמצעות הרשת.

השפעה ניכרת על לוגיסטיקה ונדל"ן

קצב העניינים, אם כן, הפך תזזיתי בצורה יוצאת דופן. השפעה על תרבות הצריכה כבר מובנת לכולנו אך ברקע מתרחשים להם תהליכים נוספים המתחילים להשפיע על תהליכים לוגיסטיים הכרוכים בקשר הדוק עם נדל"ן מסחרי.

הדרישות המתעצמות לניהול מלאי יעיל, לייצור מוגבר, לשירות מעולה ולשילוח מהיר מחייבות הערכות לוגיסטית בעלת השפעה רחבה על שורת ההוצאות הנדרשות לתפעול שוטף של כל האופרציה המורכבת הזו. חומרי גלם הופכים יקרים יותר, מחירי השילוח והדיוור מתייקרים אף הם בעקביות, מחירי האחסון ותחזוקת השטח המיועד עבורו מייצרים הוצאה נוספת. במקביל, משכורתם של צוותי הענק המתפעלים את כל היופי הזה עולות גם הן וחברות ענק דוגמת אמזון משקיעות הון עתק ליצירת פתרונות רובוטיים שנועדו לקצץ במצבת העובדים הגדולה שלהן.

עובדה אחת ברורה נוספת הידועה לכולנו היא שגם הנדל"ן ממשיך להתייקר. הדרישה לשטחים לוגיסטיים ממשיכה להתעצם בעולם כולו וישראל אינה יוצאת דופן בהקשר זה. כל שכן יש לזכור כי שטחה של ישראל קטן יחסית ותושביה נחשבים כבר כיום לקנייני רשת מצטיינים, עובדה המציבה ביקוש קשיח לשטחים לוגיסטיים כיום אך כזו שתיוותר בקנה מידה מצומצם יחסית בעתיד הלא רחוק.

לאן כל זה הולך?

השלב הבא יהיה מעניין לא פחות. מרכזים לוגיסטיים למיון ושילוח מוקמים כבר עכשיו ובהיקפים גדולים אך גם המגמה זו עמדת לעבור התאמה מעניינת. כולנו הרי מכירים את הסיפור של סין וצמיחתה המסחררת בעקבות העתקת מרכזי הייצור של החברות הגדולות בעולם לשטחה. עד לימים אלו נחשב המזרח הרחוק כיעד מועדף על יצרנים הודות לעלויות הייצור הנמוכות הנובעות מזמינותו של כוח עבודה זול.

ארה"ב הגדולה, בחיפושה המתמיד אחר הוזלה והתייעלות של תהליכי יצור ושינוע, מעבירה בשנים האחרונות מוקדי פעילות מן המזרח למקסיקו הקרובה. מדינות המערב והתאגידים הגדולים מבינים לאן הרוחות מנשבות וכבר עכשיו מנסות להעביר את הייצור עצמו קרוב יותר הביתה, למרכזים העירוניים הגדולים.

במבט קדימה, לאחר שיפתרו את האתגר של הפעלת שרשרת אספקה רזה יותר, במה יצטרכו מנהלי ייצור ושרשרת האספקה להתמקד לקראת העשור הבא? מהו העתיד של הטכנולוגיה הניידת? האם נוכל לעשות קניות באמצעות דיבור לפרק כף היד, ולוודא כי שמוצרים בהתאמה אישית מגיעים באמצעות מזל"ט לגג בניין הדירות שלנו שעתיים אחר כך? האם הדפסה תלת ממדית תתרום לגוויעתם של ענפי ייצור מסוימים? האם יבוא של חומרי גלם לתוך המרכזים העירוניים עצמם יסמן את הסוף לאחזקתם היקרה של  מלאי מוצרים מוגמרים? האם מכוניות ומשאיות ינהגו עצמן, מה שהופך את המסירה בסופו של דבר לקלה יותר לניהול מאשר כיום?

אם חשבתם שהיום המצב מאתגר, הנה לכם טעימה קטנה מן העתיד לבוא.